כיצד החלו להפיק חשמל בארץ ישראל?
סיפורם של החשמל והפקתו הוא פרק בלתי נפרד מן ההיסטוריה של ההתיישבות ומחזון הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. פנחס רוטנברג, מייסדה ומנהלה הראשון של חברת החשמל- הוא שהגה את החלום לבנות מערכת חשמל ארצית מתקדמת.
פנחס רוטנברג, מהנדס במקצועו, הקים את חברת החשמל בשנת 1923.
עם הגיעו לארץ מרוסיה בשנת 1919 החל רוטנברג לבדוק את היקף מקורות המים בארץ ישראל.
הוא ערך סקר בנושא והגיש אותו לממשלת המנדט הבריטי, ששלטה אז בארץ. עם הסקר הציע רוטנברג להקים 13 תחנות כוח שייצרו חשמל בכוח המים.
ההצעה כללה גם הבטחות לרווחים נאים, לקידום המפעל הציוני ולמתן מקומות עבודה לאלפי עובדים. בעקבות הסקר קיבל פנחס רוטנברג אישור להקמת שני מפעלים לייצור חשמל: מפעל אחד קטן על נהר הירקון ומפעל שני, גדול יותר, על נהרות הירמוך והירדן.
אך הדרך לביצוע הייתה קשה..
לצורך הקמת המפעלים התבקש רוטנברג להשיג כמיליון לירות שטרלינג- כסף רב מאוד באותה תקופה.
מה אני מוכן לעשות בשביל התוכנית?
"תאמר לברון (הברון רוטשילד) שאת מה שהוא יודע גם אני יודע; אבל אולי הברון אינו יודע, כי תחנה הידרואלקטרית (המונעת על ידי מים) היא רק אמצעי לקבלת הזיכיון לשימוש במי הירדן והירמוך. אהיה מוכן לשאת גנרטורים על גבי עד מרומי הכרמל, כדי להשיג שם את האישורים לשימוש במי הירדן והירמוך" (דברי רוטנברג לנציג הברון רוטשילד, שהביע ספק בדבר תכניתו של רוטנברג, בשנת 1925).רוטנברג היה צריך לשכנע גם את הבריטים וגם את האוכלוסייה הערבית, שהוא פועל למען כלל האוכלוסייה בארץ ישראל. גם את הברון רוטשילד (1845-1934; כונה "הנדיב הידוע", כיוון שפעל רבות למען ההתיישבות בארץ ישראל: הוא הקים מושבות חדשות; סייע למושבות קיימות על ידי מתן מענקים ועל ידי בניית משק חקלאי מתקדם; ותרם כספים רבים לטובת היישוב היהודי באותה תקופה) היה צריך לשכנע כי המשימה חשובה- למרות הקשיים.
הברון רוטשילד חשב כי זול ויעיל יותר להקים תחנות כוח, שיופעלו על ידי דלק- מאשר תחנות כוח שיופעלו על ידי מים.
בסופו של דבר הצליח רוטנברג לגייס את הכספים הדרושים וב29.3.1923 הקים את "חברת החשמל לארץ ישראל".
עד שניתן יהיה להפיק חשמל בכוח המים, החליט רוטנברג להקים תחנת כוח ראשונה בתל אביב המונעת בדלק. תחנה זו נבנתה לאחר שרוטנברג לא הצליח לממש את תוכניתו לבניית תחנה שתייצר חשמל באמצעות המים על הירקון, עקב סירובם של הערבים למכור את הקרקעות סביב מקורות הירקון.
שלושה חודשים מאוחר יותר נחנכה התחנה הראשונה בתל- אביב ובעקבותיה הוקמו ב-1925 תחנות כוח נוספות בטבריה ובחיפה- גם הן מונעות בדלק.
אך עדיין לא התגשם החלום- הקמת המפעל הגדול לייצור חשמל באמצעות שני הנהרות הירדן והירמוך.
רוטנברג המשיך בפעילותו לקידום הרעיון. הוא רכש בנהריים שטח גדול ממה שהיה דרוש להקמת התחנה, כדי להקים בסביבתה שכונות מגורים ולפתח את החקלאות באזור.
בתחילת פותחו ענפי חקלאות שונים וביניהם חיטה ופרדסים, שהניבו תוצרת.
רוטנברג שאף להראות כי ניתן ליישב את בקעת הירדן (האזור של תחנת נהריים) על ידי הקמת יישובים חקלאיים- בתנאי שיסופקו להם מים, חשמל וקרקע.
בפיתוחה של נהריים ראה רוטנברג הזדמנות לבניית גשר ליחסים טובים עם העולם הערבי.
יחסיו עם ממלכת עבר- הירדן ובמיוחד עם המלך עבדאללה היו מצוינים.
מהי "תכנית נהריים"?
רוטנברג לא פסק ממאמציו לקבלת שליטה על מקורות המים- ובמיוחד על מקורות הירדן ויובליו- שבעזרתם יוכל להפיק חשמל ולסייע ביישוב הארץ ובפיתוחה.
לאחר קבלת האישור ב- 1926 נאספו הכספים הדרושים לבניית התחנה.
באוגוסט 1927 עלו על הקרקע בנהריים ראשוני העובדים. באמצעות מסילת הרכבת, העוברת בסמוך לאתר, הגיעו למקום הכלים הכבדים. בנהריים הוקמה גם תחנת רכבת להסעת העובדים ונבנו מסילות להובלת חומרים וציוד לאתר הבנייה. החלה עבודה במלוא המרץ.. אך הקשיים הופיעו לאורך הדרך בעקבות איתני הטבע.
בתחילת שנת 1932 נשלמו עבודות התכנית ונערכו בדיקות קפדניות של כל המערכות במפעל. נהריים הייתה הייתה מוכנה לפעולה וציפתה לבואם של גשמי החורף.
ב-5 לפברואר באותה שנה אכן גאו המים בירמוך. תחילה הופעלה טורבינה אחת בלבד. אחריה ניסתה הטורבינה השנייה ולאחר שעמדו בהצלחה בניסיון, הופעלו שתי הטורבינות יחד ושכונות המגורים הוארו.
לאחר כמה חודשים של ניסיונות הפעלה הופק בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארץ ישראל חשמל מכוח המים והוא נמכר לקהל הרחב. באופן רשמי נחנכה התחנה ביוני 1932.
בשלב הראשון ייצרה החברה 12 מגוואט חשמל, אך בהמשך החל וגדל היקף הייצור. במהלך השנים ירד חלקה של התחנה בנהריים באספקת החשמל בארץ: מ-100 אחוז בשנים הראשונות ל-25 אחוז בשנת 1948.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה